בין אם את מכירה את המונח (אז תשכחי מכל מה ששמעת 😉), או לא, אני בטוחה שהמידע הזה יעניין אותך כמו שזה עניין אותי כששמעתי עליו, כי הסיפור אחר לגמרי.
כשאדם מתחיל מסע התעוררות, שואל שאלות ועושה צעדים ראשונים (או מתקדמים) שומעים ולומדים כל מיני מונחים על חוויות שרבים עוברים. לרוב, התהליך מתחיל מתוך משבר ולאט לאט אנחנו מתחילים לחפש משמעות למה שקורה, כי זה קצת מרגיש כאילו הרצפה נשמטת מתחת לרגליים, והנפילה למחילת הארנב מרגישה כאילו היא לא תיגמר לעולם. הקושי להבין שכל מה שלימדו אותנו או שהבנו הוא שקר אחד גדול (כל אחד ומה שהוא מגלה).
גם אני נפגשתי עם המון מונחים רוחניים לאורך השנים, ולאחרונה בזכות הרצון לכתוב את הבלוג, נתקלתי בתכנית בערוץ גאיה שבה דיברה המנחה על ‘הלילה האפל של הנשמה’, עם מידע שונה לגמרי ממה שידעתי עד כה. לכן החלטתי להביא את המידע על הכתב. ואני מבטיחה לך שאם שמעת עליו, אז הוא שונה לחלוטין.
הלילה האפל של הנשמה הוא מסע רוחני / מיסטי.
הוא תואר לראשונה במאה ה-16 ע”י כומר ספרדי מהמסדר הכרמליתי. שמו ג’ון John of the Cross.
ג’ון תיאר את המסע שעבר כששכב בתא כלא צר, חשוך, וטחוב בשנת 1577.
הסיפור של ג’ון הכומר והגעתו לצינוק התחיל כאשר הרגיש שמשהו לא הולך כשורה במסדר, והוא קיבל הוראות מאלוהים לשינוי והחזרת המסדר למוטב. פעולות אלה הובילו לכליאתו ועינויו בתא הכלא. בעודו יושב עירום, חבול, פצוע ומדמם, הוא הרגיש מושפל, מבולבל, ונבגד ע”י אלוהים. הוא מצא את עצמו בתהיות ומחשבות שבסופו של דבר הובילו אותו לכתיבת החוויה לה הוא קרא ‘הלילה האפל של הנשמה’, ואת החוויה הוא חילק לשני חלקים:
החלק הראשון – ליל החושים
התהיה הראשונה שעלתה בראשו הייתה ‘איך זה קרה לי?’ – ובתוך כל מה שחווה הוא הבין שיש לו בחירה:
להיות ממורמר ולכעוס על אלוהים, או לשנות את הדרך בה הוא הבין את הטבע של אלוהים (המחשבה שאלוהים עושה הכל שיילך לו טוב כי הוא כומר / כי הוא עושה מה שנאמר לו). בתוך כל החוויות הוא הבין שהבחירה העמוקה ביותר היא שהחיים הם לא עניין של הגינות, אלא, איך אנחנו מגיבים לחוסר הגינות.
החיים לא עוסקים בהיגיון, אלא איך אנחנו מנווטים את מה שחסר כל היגיון.
מסע הנשמה שלנו הוא באיזו חוכמה אנחנו מתמרנים את חוסר ההיגיון. איך זה הגיוני שאנחנו יכולים לבחור לאהוב כשיש אכזריות, לחמול לאי שפיות. ואיכשהו ג’ון הבין שזוהי הבחירה הגדולה של האלוהות.
ג’ון הכומר בחר באהבה. הוא התעמת עם האגו שלו, ועם ההיגיון, והבין שהוא בוחר באהבה בתוך אי השפיות, בתוך האכזריות. ולא כי הורו לו, אלא כי זה הדבר היחיד שהגיוני, ומה שלא נראה הגיוני, יהיה הגיוני – הפרדוקס המיסטי.
באותו הרגע חסד הופיע והקונפליקט שלו נפתר. הוא לא הרגיש עוד שאלוהים נטש אותו, והשלב השני של הלילה האפל של הנשמה החל…
השלב השני – ליל הרוח (הנפש)
במהלך ‘ליל החושים‘ נוצר עימות פנימי לגבי כל המיתוסים שאנחנו מכירים ויודעים על אלוהים. אנו עוברים ממשבר לפריצת דרך שמביאה אותנו לשלב השני.
במהלך ההתגלות המיסטית העמוקה הזו בה אנו מגלים איך הגבלנו את היכולת שלנו לאהוב, איך מנענו חמלה, ושפטנו אחרים. במהלך המסע המדהים הזה, אנו משילים ביקורת ושיפוטיות, ומה שנותר זה רק הפתיחות שלנו לאהבה.
החניכה של ג’ון הכומר לאהבה קרתה בכלא. (ובסופו של דבר הוא ברח בעזרת חבר מהמסדר
והוכרז כקדוש בשנת 1726 ‘Saint John Of The Cross’)
אנחנו צריכים את הלילה האפל של הנשמה. את ההתנסות באכזבה קוסמית. אנו צריכים להתעמת עם הרצון לחיים הגיוניים והוגנים. לרצות משהו מהחיים שעמוק בפנים אנחנו לא מאמינים שיקרה, ובכל זאת מתעקשים עליו. אנו חייבים להתעמת בתוכנו עם הכעס שאנו מרגישים על אנשים שאכזבו אותנו, כשהם עשו משהו שאנו חושבים שלא היה הוגן, ואנו לא יכולים להתגבר עליו. (כי עמוק בפנים אנחנו מאמינים שלא היה צריך לקרות לנו דבר כזה).
אנו צריכים שהחלק הזה בתוכנו יקבל ‘קונטרה’ כי בסופו של דבר בשורשו של עניין אנו מפחדים לאהוב ללא גבולות. לאהוב באופן עמוק. אנו מפחדים מהעומק של האנושיות שלנו, ורק הצורך שלנו בהיגיון מאפשר לנו לשלוט בגודל ועומק האנושיות שלנו. רק היכולת שלנו להישאר בכעס על החיים, מרשה לנו לשלוט בכמה אנו נרשה לעצמנו לאהוב. הפחד שנרגיש את כולם ולא נוכל לשלוט בתגובתנו לאחרים, לא נשפוט יותר, לא נציב יותר גבולות שבקלות באים מתוכנו. ובדיוק כעת, כשאנו נכנסים לתקופה של קהילתיות גלובאלית, אנו נכנסים גם ללילה האפל של הנשמה הגלובאלית.
אז מה עושים?
ראשית חשוב להבין שמשבר רוחני הוא מסע עמוק של שינוי שאנו צריכים לחבק בלי קשר לסבל שזה מביא איתו. המטרה של ‘הלילה האפל של הנשמה’ היא לשנות את מערכת היחסים שלך עם ההבנה איך הטבע האלוהי עובד. איך העולם הבלתי נראה עובד, ואיפה המקום של כל זה בחייך.
הלילה האפל של הנשמה לא חייב לקרות דרך משברים (זה גם לא חייב להיות לילה, ובטח שלא לילה אחד). זה יכול לקרות ברגע הכי שמח שאת/ה חווה. זה יקרה בזמן הנכון עבורך להתחיל את המסע! (ואת זה רק הנשמה יודעת)
חשוב לשים לב שלא מדובר על שינוי גישה, אלא שינוי של מערכת יחסים עם איך שאת/ה רואה את היקום.
ככל שנעמיק את החוויה, ונשים לב לחסד, לאט לאט מה שנגלה על עצמנו, זה שיש בתוכנו יכולת אדירה לשנות את החיים שלנו ושל אחרים. לא להשפיע, אלא לשנות!!! טרנספורמציה משמעותה לתת השראה
לאנשים להיות בני אדם יותר טובים.
השפעה משמעותה לשלוט. השראה באה מחסד.
יש לכל אחת ואחד מאיתנו יכולת אדירה להשתמש בחסד שבתוכנו. זהו הכוח של הרוח, וזה נקרא להיות רוחני בצורה חסרת היגיון, לפעול בצורה שהגיונית רק לנשמה, זה מה שקורה כשאנו משחררים את האהבה,
ונותנים לה לנוע בתוכנו ככוח.
השלב אחרון בלילה האפל של הנשמה
זהו מסע אישי ולא אישי.
מדובר בהבנה או בהכרה שלך למהות המקודשת או יותר נכון לכוח המקודש, מקור המוחבא בתוכך.
אנו לא מגיעים לחלק הזה בתוכנו ללא מאבק.
כל האוצרות בחיים לא מגיעים ללא מסע.
הלילה האפל הוא קרב עד הסוף. קילוף עד שיש פריצת דרך, ולאורך כל הזמן הזה האלוהות נמצאת שם!
גם בזמנים הקשים!
